חריגה בחשבון הבנק

ב- 1/07/06 נכנס לתוקפו החוק האוסר על חריגה בחשבון הבנק.

חוק זה בא להגן על הצרכן ולא מאפשר כיבוד שיקים והוראות קבע מעבר לגבולות המסגרת שהוקצתה ללקוח.

החוק אומר – אדם שנתן שיק לתשלום, או הוראת קבע שהגיעה לפירעון, ואין מספיק כסף בחשבון הבנק שלו לפי אותה מסגרת שהקצה לו הבנק,

יהיה חייב הבנק להחזיר את השיקים או את הוראת הקבע מסיבת אין כיסוי.

לפני חקיקת החוק, הבנק היה מחליט אם לשלם את השיק גם אם הלקוח עבר את מסגרת האשראי שסוכמה מראש,

וכך היה חורג הלקוח מעבר למסגרת שהוקצתה לו ע"י הבנק ומשלם ריבית חריגה שלרוב לא היה מודע לה.

אם כך איפה החוק אשר בא להגן על הצרכן? לכאורה החוק מזיק לו.

המחוקק לא רצה לאפשר לבנק להעמיד מסגרת נוספת מעבר למסגרת שדווחה ללקוח מראש, שבעבורה משלם הלקוח ריבית חריגה.

מצד אחד הבנק לא מקצה ללקוח מסגרת מתאימה לפעילות שלו, ומצד שני נותן לו לחרוג מעבר למסגרות שהוקצו לו.

טענת המחוקק נכונה ומוצדקת, אם הבנק מוכן לתת ללקוח לעבור אל מעבר למסגרת שנקבעה מראש מדוע לחייב אותו בריבית חריגה?

לא פשוט יותר להגדיל ללקוח את המסגרת, וכך ידע בדיוק מהי מסגרת האשראי ומהן העמלות שגובה ממנו הבנק?

כך שהלקוח לא יהיה נתון לחסדיו של פקיד זה או אחר, שיום אחד יסכים או לא יסכים לכבד את השיקים שהגיעו לפירעון.

אי לכך קבע המחוקק שהמסגרת תקבע מראש ולא באופן חד צדדי רק על ידי הבנק, אלא שהמסגרת תקבע ע"י שני הצדדים מראש (גם הבנק וגם הלקוח).

הלקוח ידע בדיוק מהם המסגרות שלו ומהם העלויות שעליו לשלם.

במרוצת הזמן החוק שונה, והותר לבנק להעמיד מסגרת אשראי נוספת במעמד צד אחד על פי דעתם.

אבל במקרה זה הלקוח מרוויח מכך שהוא לא משלם ריבית חריגה, הוא לא נמצא מעבר למסגרת, הוא נמצא בתוך המסגרת.

* האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ ו/או תחליף לייעוץ בנושא, הינו על דעת הכותב בלבד,                                                       אין לעשות שימוש במאמר זה ללא קבלת הסכמת הכותב מראש ובכתב.

השארת תגובה